בעברית תקנית קוראים לה ספחת. זו מחלת עור אוטואימונית כרונית הבאה לידי ביטוי בתחלופה מוגברת של תאי עור. ניתן לראות ברבדים עוריים, בצבע סגול – אדום מלאים בקשקשים.
כיום המחלה מופיעה אצל כ-3% מהאוכלוסיה ולפי אגודת הפסוריאזיס הישראלית ישנם כ-300 אלף חולים בישראל בעיקר בקרב יוצאי אירופה. אין גיל עיקרי שבו מתפרצת המחלה, אבל ישנם 2 תחנות עיקריות בחייו של אדם שהסיכוי בהם הוא גבוה יותר, בין גיל 20-30 או בגיל 50-60. סיכוי נדיר להופעה אצל ילדים ללא קשר למחלה אחרת. 30% מהחולים בפסוריאזיס יפתחו דלקת פרקים שעשויה להובילת לנכות פיזית קשה. פסוריאזיס אינה מדבקת, ואין כל חשש במגע (גם בנגעים עצמם) באדם חולה. הגורם הישיר למחלה אינו ידוע והסיבות להיווצרותה לרוב מתבססות על ממצאים סטטיסטים ללא קשר רפואי-סיבתי.
מה הם גורמים העלולים לגרום למחלה או להחמרתה:
הסיבה העיקרית בה לוקים במחלה היא גנטיקה. כמעט חצי המאובחנים הם בעלי היסטוריה משפחתית של המלחה והסיכויים לחלות במידה ואחד ההורים נשא את המחלה הוא 14% במידה ושני ההורים חלו הסיכוי כבר יגדל משמעותית ל-41%. הגורמים הגנטים הבולטים קשורים בעיקר למערכת החיסונית MHC, לימפוציטים מסוג T.
סיבה נוספת להתפתחות של פסוריאזיס היא אורח חיים לא בריא ולא מאוזן. הימנעות מפעילות גופנית, עישון, אכילת ג'אנק פוד ודחק נפשי עלולים אף הם להוביל להתפרצות של המחלה. כמו כן זיהומים שונים הפוגעים בגוף עלולים לגרום או להחמיר מצב קיים. וכמובן תרופות חוסמי בטא, ליתיום, אינטרפרון והפסקה של קורטיקוסטרואידים.
אפשר להחלים מפסוריאזיס?
כיום מציעים מגוון רחב של טיפולים בתכשירים לשימוש חיצוני, כמו: קרמים ומשחות שמנוניות, שמפו וג'ל. בוחרים את התכשיר לפי האזור בו צריך לטפל.
לצערנו כיום לא קיימת תרופה למחלה אבל בעזרת טיפול נכון ניתן לרפא את האזורים הנגועים לתקופות ארוכות.