האם אי פעם הייתה תקופה בחייך שבה הצבת לעצמך מטרה? מטרה שנראית מחוץ להישג יד או כזו שעלולה להציב אתגרים בתהליך השגת היעדים שלך?
האם אי פעם הייתה תקופה שבה המטרה או תהליך השגת המטרה שלך ירד מהפסים ביודעין או בלי משים? ואז משום מקום, איכשהו באורח קסם חזרת למסלול, אולי לאחר שביצעת כמה התאמות קטנות או לא… בכל זאת, חזרת להתמקד והיה חשוב עוד יותר להגיע ליעדים שלך!
כולם חוו את החוויה הזו פעם או פעמיים. השאלה היא…מה הדבר הזה שהחזיר אותך למסלול? תחשוב על ה"דבר" הזה שהחזיר אותך לכיוון ממוקד לייזר כדי להחזיר אותך למסלול; כי זה בדיוק הדבר שהשתמשת בו כדי לשנות את נקודת המבט שלך, זה הניע את ההתמדה שלך ועיצב את החוסן שלך לקראת השגת המטרה שלך. אם זה חומק מדעתך… ה"דבר" הזה הוא נחישות! הכוח מאחורי ההיבטים ההתנהגותיים של הגעה למטרה המסייעת בתהליך המימוש. היבט ה"עשייה"!
בספרו המרתק של עופר בר יהודה "ציונות על רגל וחצי" ישנם שני פרקים שלכדו את תשומת ליבי בהקשר זה. המאמר הראשון מתייחס לגרירת המיג הסורי מעומק לבנון בידי עופר בר יהודה, והבאתו לארץ תוך היתקלות בקשיים טופוגרפיים, מנטלים ומבצעיים.
הפרק השני מתייחס לנסיבות גיוסו של בר יהודה לשירות צבאי קרבי במהלך מלחמת לבנון, וזאת חרף היותו נכה צה"ל וקטוע רגל עוד ממהלך שירותו הצבאי כחייל סדיר.
אגב- אם אתם רוצים להתוודע באופן אישי לבן אדם- היכנסו לערוץ היוטיוב של עופר בר יהודה
ישנם מאפיינים פיזיים ונפשיים של נחישות – המשך ביצוע פיזית בפעולה של או קבלת החלטה נפשית לגבי משהו בצורה הצהרתית. דבר אחד שנדרש בנחישות הוא-הידיעה שמשימת-המטרה עשויה להיות מאתגרת, אך הישארות במסלול היא הכרחית. הדבר הנוסף שצריך לזכור הוא מה שצריך – לעולם אל תוותר על הלך הרוח! גם כאשר זה נראה או מרגיש כמו מכשול אחר מכשול עומד בדרכך או שהרוח נפלה מתחת לרגליך – מצא את הדרך הגופניות או המנטליות תופיע כאשר אתה מאפשר לנחישות להיות גורם בתהליך כאשר אתה מגיע אלך. מטרות! הטבע הרגשי של הנחישות הוא קביעת מצב רוח פנימי שאינו מאפשר לשום דבר לעכב את ההתקדמות הפיזית או הנפשית שלך עם תקווה לתוצאה חיובית! למרבה האירוניה, נחישות אפילו כוללת את הזמנים שבהם אתה לא במסלול עם המטרות שלך, כי הזמנים האלה הם הזמנים שמציגים הזדמנויות ללמידה, צמיחה, גילוי דרכים חדשות ועוצמתיות לבטא את כישורי הנחישות שלך לקראת השגת היעדים שלך!